מחלת שנות ה 2000, דיכאון – וההשלכה שלו על בני הזוג והמשפחה, ניתן לטיפול
דיכאון מהווה כיום גורם מוביל באי תפקוד של אנשים. כ 121 מיליון אנשים בעולם, אך ההערכה היא שבפועל מדובר במספרים הגדולים במאות אחוזים מכך.
ארגון הבריאות העולמי מעריך שעד שנת 2020 הוא יהפוך לגורם השני בחומרתו בכלל האוכלוסייה אחרי מחלות הלב, ועד 2030 למחלה החמורה ביותר לאנושות.
יש להבדיל בין תחושות זמניות ש"באות והולכות" כמו עצבות ודכדוך, שרבים מאתנו מרגישים בה לעיתים קרובות, המהוות חלק נורמטיבי וטבעי מחיינו. בעיקר כאשר הן קשורות באופן ישיר לאירועים לא נעימים או תחושות פנימיות שליליות. לעומת זאת, דיכאון קליני, שהינו מצב רוח ירוד רוב שעות היממה המתאפיין בתחושות קשות ומכאיבות לאדם, אשר חורגות בעוצמתן ובחוסר הסיבתיות להופעתם או אינן ביטויי לגורם חיצוני כסיבה המביאה לירידה במצב הרוח.
המילה דיכאון הינה פגיעה קשה ברגש. 'האני' הרגשי חבוט ואומלל, אינו מעכל ומפרש נכונה את מצבי החיים הנקרים בדרכו. סל רגשות כואבים אלו, משפיעים באופן דרמטי על הן על האדם כלפי עצמו, מבפנים, והן ההשלכות הפנימיות כלפי סביבתו. החולי של הרגש מזין תחושות של ריקנות, עצבנות, העדר תחושה, חוסר תגובה, אטימות רגשית, אפתיות, רדימות, חוסר יכולת ליהנות מהסובב אותו, אובדן של עניין והנאה בדברים, תחושות של אשמה ודימוי עצמי נמוך, קושי בקבלת החלטות, יוזמה, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושת אנרגיה מוחלשת, ריכוז נמוך ועוד. במילים אחרות, מצב רוח 'מקולקל' גורם לירידה משמעותית באיכות החיים הן הרגשית, הן החשבתית והן הפיזית. הביטוי הפיזי שהינו היחיד שניתן לראות בעין, היא הפגיעה המשמעותית ביכולות המועטים, לנהל את התפקידים ולו הבסיסיים, בחיי היום-יום.
יש הסובלים מדיכאון מולד, שבאופן גנטי רמת הסרוטונין אצלם נמוכה יותר, ועל כן מדובר במרכיב תורשתי שקיים בדיכאון המוביל לבעיה. האדם הופך לשקט ומופנם יותר, הביטחון העצמי יורד. הוא חווה חרדות ונוטה להתנתק מחברת אנשים. כאן יש לנו כאן בעיה.
האדם שסובל מתחושת דיכאון, משפיע ביודעין או שלא, על יחסיו עם סביבתי הקרובה, בני משפחתו. החלוקה בין בני הזוג במטלות החיים מופרת, הפעילויות המשותפות האהובות הולכות ופוחתות. בן הזוג המתפקד מבצע את מרבית או את כל המטלות. בהתאם, הסיפוק בחיי הנישואין פוחת. בן הזוג חש רמות של לחץ וירידה ברמות של תפקוד משפחתי, איכות חיים ותמיכה. הדיכאון עשוי להביא גם לקונפליקטים זוגיים רבים: בן הזוג החש בדיכאון, מעביר מסר אחיד : "שום דבר לא מספיק אותי". קבלת המסר ע"י בן הזוג משרה עליו אווירה קשה, בדומה למה שהאדם הדיכאוני חש. הוא נמצא באווירה דומה וסופג אותה לעצמו. כוחות הנפש של האדם המתפקד, הולכים ומדלדלים ואף הוא מפתח חוויות של ייאוש, תסכול, כעס וחוסר אונים. תחושות של עומס, שחיקה, לחץ ואף קרקע להתפתחותם של סימפטומים דיכאוניים. כמעט ובלתי נמנע מבן הזוג המתפקד, להיות שותף פעיל של הרגשה דיכאונית, שלידה הוא חיי ואתה הוא מתמודד ביום יום.
מחקרים רבים מצביעים על כך שקיומה של תמיכה טיפולית הם אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על היכולת להתמודד עם הדיכאון. טיפול בדיכאון עשוי להביא להתמודדות טובה ומהירה יותר לאדם הסובל ולשאר בני המשפחה החווים כאב ומצוקה.
ההחלטה על פנייה לטיפול פסיכותרפויתי צריכה להיות אצל האדם מדוכא עצמו, אך במידה רבה, כיוון שכוחות ה'אגו של האדם חלשים מאוד, וטיפול דורש אנרגיה והשקעה, ימנע האדם לפנות לטיפול. כאן המקום להציע לפנות לטיפול זוגי. גם אם ברור לבן הזוג שקשייו והקשיים הזוגיים נובעים מדיכאונו של בן הזוג, טיפול זוגי יכול לסייע בצורה משמעותית לזוגיות ולכל אדם בפני עצמו : פסיכותרפיה מעודדת למצוא את הדרך לשפר את האינטראקציות השליליות הנובעות מהמצב הדיכאוני, ולהחליפם באינטראקציות נכונות ומתפקדות. במסגרת הטיפול יוכל האדם המתפקד, שאף הוא זקוק לעזרה, לזכות בתמיכה, בהכוונה כיצד לעזור לבן הזוג ולאפשר לעבד את הקשיים והרגשות הנובעים מההתמודדות.
ליאורה צ'אפל M.A.Sעבודה סוציאלית פסיכותרפיסטית – מתמחה בבעיות דיכאון, חרדה בשיטה C.B.T קוגניטיבית-בהביזיוריסטית, התנהגותית-חשיבתית
מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית מגשרת מנחת קבוצות
ליאורה צ'אפל M.A.Sעבודה סוציאלית פסיכותרפיסטית – מתמחה בבעיות דיכאון, חרדה בשיטה C.B.T
מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית מגשרת מנחת קבוצות
